- אבא, למה יש לך קרחת?
כי ממילא שערותיי הולכות ונושרות ילדתי.
- אבל למה יש לך קרחת?
מפני שככה אני יותר יפה.
- מה...?
מפני שלקחתי תער וגילחתי את שערות ראשי עד הקרקפת.
- אני מבינה.
*
- אז למה לי אין קרחת?
מפני שיש לך שערות יפות כל כך.
- אבל למה אין לי קרחת?
כי מתאים לך להיות ארוכת שיער, ילדתי.
- מה?
מפני שלא גילחנו את שערות ראשך ילדתי.
- אני מבינה.
*
- מדוע תכתוב בלוג, אבא?
כדי להיות יותר מפורסם, ילדתי
- אבל למה אתה כותב אבא?
זה, הרי, סוג של הרפתקה, לא?
- מה?
מפני שבלילה אני יושב לבדי ושולח אצבע מהוססת קדימה
- אני מבינה.
פשוט... מתוק! (-:
השבמחקבהצלחה עם הבלוג, עם הפרסום ו... עם האצבע המהוססת...
גילת
תודה על החיוך.
השבמחקתודה על, ובכלל.
מעניין שהילדה מתמקדת בהחלטה המעשית, או במצב הקיים, ולא במניעים לה/לו.
השבמחקגורם קצת לחשוב על זה שהחלטה היא רק החלטה, פעולה היא רק פעולה בסופו של דבר.
שלומי.
אבא, החכמה מהיכן?
השבמחק