לצבע 'ירוק' אורך גל נתון וארבע אותיות. מבחינה זו הוא אינו שונה מצבעים רבים אחרים כמו כחול, אדום, תכלת, שחור וכיו"ב. ואולם, כאשר אומרים על מישהו שהוא ירוק, מתכוונים שהוא בוסרי, בלתי בשל, חסר נסיון. גם לצבעים אחרים משמעות אפשרית בשפה שחורגת מציון הצבע עצמו, אך רק לירוק פשר חד משמעי.
כאשר נדון במשמעות הנסיון, אימתי יש ללמוד ממנו ואימתי מוטב להתעלם ממנו, נזכור שהמטאפורה המובהקת שנועדה ללגלג על חסרי הנסיון (בשפה העברית) מציינת צבע שנוכחותו מסמלת חיים, התחדשות, רעננות, שמחה, מים, זרימה, שפע, רוגע ובטחון. הירוק (נניח פרי בוסר, או נניח עגבניה) עוד יצהיב ויאדים. ואז ימיו ספורים. ממש כמו מימושו העצמי של הגולם בפרפר.
יפה, כל כך יפה, וקצר ימים.
ואחר כך שחור.
ולבסוף, אבק פורח.
ובכל זאת אנחנו מעדיפים לאכול עגבניה אדומה ומשמש צהוב. הירוק מחוסן מפני נגיסתנו. היותו ירוק מצילה אותו מכליה.
יש משמעות לנסיון.
אני חש שנסיון רב מדבר ממני בעצם כתיבת השורות הללו ואני יודע שמשמעות הדברים - אחת ויחידה.
לא אכתוב אותה, שכן אינני רוצה שהקוראים יתעצבו אל ליבם.
מי יתנני שוב ירוק.
www.philosophia.co.il
הכחול, עצב מנת חלקו, גם בשירים ובציורים: יפה אף הוא. כל כך יפה, עמוק ונוגה.
השבמחקהצהוב, שמחה מנת חלקו, הארה וחום- בהשראת קרני השמש המחממות והמאירות- המאפשרות חיים ויוצרות גם את הצומח הירוק והצומח על יתר צבעיו החיים.
ועתה, הרי בכדי לקבל את הצבע הירוק עליך לערבב את הכחול עם הצהוב:
עליך להכניס את העצב העמוק, את חכמת קוהלת, פיקאסו ונגני ניו-אורלינס, שבגרות ובשלת היא מנת חלקם, עם הצהוב הזורח, האופטימי, הצעיר כל כך וענוג, תמים, כמו סקרנות בעיני ילדים וכמו חמדת נעורים.
הירוק הנפלא בן הכלאיים של הכחול הנוגה ושל הצהוב הנערי. בוסר ששפר עליו מזלו ונותר בתמימותו (שלמותו).
שיהיה לך יום כתום...
פנינה, שיחקת אותה!
השבמחקירוק- בוסר- תמימות- שלמות... משחקי אסוציאציות מקסימים.
אבל תני דעתך שהתמימות, שהיא שלמות, יש בה משהו אטום וחלול. הנסיון לא צרב את התמימות אך בשל כך אולי אין היא (התמימות הירוקה) בשלה לאמפתיה!
תודה על התגובה
ישראל