קיפאון

שוו בנפשכם שהעולם קופא.
ממש בעצם הרגע הזה קופא העולם.
ידו של ראש הממשלה נשלחת את מיכל ההדחה של האסלה והיא (היד) נשארת תלויה באוויר שכן העולם קפא.
אתם ודאי סקרנים לדעת אם ראש הממשלה נמנה עם אלה אשר "מורידים את המים" רק בסיימם להתלבש או שמא הריהו מן המקדימים להדיח את המיכל. אני יודע את התשובה אך בשל ערך צנעת הפרט אמנע מלתת לה פומבי. נשיא המדינה מפהק מול מחשבו, וקפיאת העולם מסגירה את העובדה, שבפיו ארבע עשרה סתימות. אך אנו איננו רואים זאת שכן קפאנו גם אנחנו. בחניון המקורה קפא גם נהגו של נשיא המדינה שבהמתינו במכונית נשלחו אצבעותיו להיטיב ולרכוס את כפתורי מכנסיו המעומלנים. צבעם חום או נכון יותר: ירוק-זית. כמה טוב שהמאבטח אינו חוזה בשפלותו זו של הנהג, שכן הוא קפא על עמדו (נעלו השמאלית מוזחת הצידה) מביט במוניטור שצמוד לחזהו, מצפה לקצת עניין, מבליע בו מבט צדודי משועמם.
המשורר נתן זך קפא כשהטלפון הסלולרי צמוד לאזנו ופיו סגור. היה זה, מן הסתם, בן שיחו שדיבר. נרשום לפנינו שנתן זך מקשיב בפה חתום. אך את הרישום הזה נוכל לעשות כאשר ישתחרר העולם מקפאונו ובינתיים עומדת נשיאת בית המשפט העליון במטבחה כשידה אוחזת בכפית וגווה כפוף אל עבר המגרה (מגרת הסכו"ם) על מנת לסגור אותה. מדוע נחוצה לה הכפית? איננו יודעים אל נכון. נאמר רק זאת: הכפית הזאת שייכת לסט והסט יקר לליבה.
תשע מאות מטרים משם ניתן לראות (אך לא ניתן לראות בשל הקיפאון) את א' (שם בדוי) ואת בן זוגה (שם משפחתו שפירא) בעיצומה של נשיקת פרידה. א' (שהיא אחות במקצועה) ממהרת למשמרת הערב. בן זוגה, אותו שפירא (נוטריון, אם זה מעניין מישהו) ברכו נוגעת בברכה ומצחו אדום. האם יצרו גבר עליו? עלינו לשאול את גרושתו, שמא היא תיטיב לענות תחתיו. אלא שהגברת הלוי (לשעבר שפירא) מעדיפה שנקרא לה מיקי וחוץ מזה הרי הקיפאון תפס גם אותה לועסת סלט חסה עם קרוטונים ועם גבינה שאני מתקשה לזהותה בשל המרחק המסוים ובשל הקיפאון. אף אני יושב באותו בית קפה עצמו והקיפאון אוחז בי בשלפי את כרטיס האשראי האדום שלי, על מנת לשלם עבור הקפה והלחם הכפרי בחמאה שחציה נותר על הצלחת והקיפאון ימנע את הפשרתה.